🔄 לפני ואחרי · before-after

שלוש דרכים להבין את בלפור

שיעור של הרב יהודה טאוב

איך היחס להצהרת בלפור לפני יותר ממאה שנה קובע עד היום את ההשקפה על המדינה ועל הצבא – הצגת הדעות בלי להכריע

לפני46 פסקאות של טקסט רציף
אחרי4 פרקים · 13 כרטיסים · 13 תמציות
▶ לצפייה בשיעור
א

פרק 1 מתוך 4 · 2 כרטיסים

📜 הצהרה שהרעישה עולם

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

📜 הצהרה שהרעישה עולם · 1/13

להבין, לא להכריע

✨ התמציתמטרת השיעור היא להציג את הדעות ולהראות מאין הן נובעות, ולא לקבוע איזו מהן נכונה.

הרב פתח בהבהרה: בשיעור הזה הוא אינו בא לקבוע מהי ההשקפה הנכונה. הוא בא להציג את הדעות, להראות איך הן בנויות, ובעיקר ממה נובעת כל הכרעה שדעה מסוימת מגיעה אליה.

החידוש המרכזי הוא שהמחלוקות של היום אינן נובעות בעיקר ממה שקורה עכשיו. הן נובעות מאירוע שקרה לפני יותר ממאה שנה. איך שאדם ראה אז את האירוע הזה, ואיך שהוא רואה אותו היום, משפיע על הכרעותיהם של רבנים רבים עד היום הזה.

האירוע הוא הצהרת בלפור. מי שמבין את שלוש הדרכים להסתכל עליה, יכול כמעט תמיד לדעת מראש איך יכריע כל ציבור בשאלות של מדינה, צבא וגיוס. וזו תועלת גדולה: היא מאפשרת להבין את הצד השני, ולדבר איתו מתוך הכרת עולמו.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

📜 הצהרה שהרעישה עולם · 2/13

בית לאומי לעם היהודי

✨ התמציתהצהרת בלפור הייתה חידוש היסטורי: מעצמה נוכרית הכריזה על בית לאומי לעם היהודי בארצו.

בשנת תרע"ח, בי"ז במרחשוון, הכריז בלפור, שר החוץ הבריטי, שממשלתו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הבית הלאומי הזה הפך, כעבור כשלושים שנה, למדינה.

הרב עמד על כך שהמושג עצמו היה חדש. כמעט אין בעולם מדינה ששייכת ללאום מסוים במובן הזה. יש מדינות רבות שרוב תושביהן נוצרים או מוסלמים, אבל אין מדינה שבה אזרחות ניתנת רק לבני דת אחת. המקום היחיד בעולם שבו הוכרז על בית לאומי לעם הוא כאן, בארץ ישראל.

ועוד יותר מפליא: נוצרי עומד ומכריז שהוא רוצה להקים בית לאומי לעם היהודי. הרב ראה בזה נס עצום. העולם כולו רעש וגעש. הרב סיפר שבגרמניה, שהייתה אז במלחמה עם בריטניה, אסרה הצנזורה לפרסם את הדבר, אבל זה לא עזר. הידיעה עברה מפה לאוזן, ובעם היהודי הייתה זו התרגשות גדולה מאוד.

אבל מכאן והלאה נחלקו הדעות. בציבור היהודי, ובעיקר בציבור שומר המצוות, התגבשו שלוש דרכים להבין את מה שקרה.

ב

פרק 2 מתוך 4 · 3 כרטיסים

🔱 שלוש תגובות

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🔱 שלוש תגובות · 3/13

הדעה הראשונה: ניסיון

✨ התמציתדעה קיצונית ומעטה ראתה בהצהרה ניסיון, ולפיה שום נס לא יוכיח דבר.

הדעה הראשונה הייתה קיצונית, ומחזיקיה היו מעטים מאוד. לא רק שהם לא ראו בהצהרה נס, הם ראו בה את ההפך: ניסיון. הקדוש ברוך הוא בודק אותנו, כך טענו, אם אנו מאמינים בגאולה שלמה על ידי משיח, או שאנחנו חושבים שהגאולה תבוא בדרכים אחרות. הם אף כינו את בלפור בכינוי של גנאי, והתנגדו לחלוטין לכל המהלך.

הרב קרא קטע מספר שמציג את הדעה הזאת. לפי השקפתם, אין שום מאורע היסטורי, טבעי או ניסי, שיכול להצדיק לפי התורה את הדרך הציונית. ואפילו אם יבוא מלאך מן השמיים וידבר מתוך פיו של בלפור, אין בכך שום הוכחה, אלא עוד ניסיון: "כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם".

הרב ציין שלפי תפיסתם, הגאולה יכולה לבוא רק על ידי משיח בן דוד, ולפני כן אין שום דבר. ואמר שהוא עצמו אינו יודע מקור לכך בתורה. אבל הוא הביא את הדעה כדי שיבינו אותה: לפי הגישה הזאת, לא משנה כמה ניסים יקרו, העמדה לא תשתנה. מי שמבין זאת מראש, יודע למה לצפות, ואינו מתאכזב כשהשכנוע אינו עובד.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🔱 שלוש תגובות · 4/13

הדעה השנייה: השגחה טובה

✨ התמציתהדעה האמצעית ראתה בהצהרה נס והשגחה, דבר טוב ונפלא, אבל לא יותר מזה.

הדעה השנייה עומדת באמצע. היא אומרת: באמת יש כאן נס עצום, יש כאן השגחה משמיים. דבר נפלא, הלוואי ויצא ממנו טוב. יהודים יוכלו לבוא לארץ ישראל, ויש תקווה שיצמח מכך דבר טוב.

אבל זהו. הדעה הזאת רואה בהצהרה דבר טוב, מתנה מן השמיים, אבל לא יותר מזה. היא אינה רואה בה ראשית הגאולה, ואינה רואה בה קריאה אלוקית שמחייבת לשנות את סדרי החיים. זו הייתה עמדתם של חלק גדול מן הציבור החרדי.

כך יכלו מחזיקי הדעה הזאת לשמוח על הטוב ולהודות עליו, ובאותה עת להמשיך לחכות לגאולה השלמה בדרך שבה האמינו שהיא תבוא. הם לא ראו סתירה בין ההכרה בטובה ובין הסירוב לראות בה משהו מעבר לכך.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🔱 שלוש תגובות · 5/13

הדעה השלישית: כורש של דורנו

✨ התמציתהדעה השלישית השוותה את בלפור לכורש, וראתה בהצהרה קריאה אלוקית לבוא לארץ ולבנותה.

הדעה השלישית רואה בהצהרה בדיוק את מה שהייתה הצהרת כורש. בספר עזרא מסופר שכורש הכריז שהגיע הזמן לעלות ולבנות את בית ה', ואז עלו יהודים רבים, וכך התחיל בית שני. ממש כך, לפי הדעה הזאת, מתחילה גם הבנייה של הבית השלישי.

לפי השקפה זו, בלפור הוא כמו "כורש השני", שליח של הקדוש ברוך הוא שבא לקרוא לעם ישראל לבנות את ארץ ישראל. כך צריכה הגאולה להתנהל, ומכאן היא מתחילה. ולפי דעה זו, מאחר שהגויים עצמם קוראים ליהודים לבוא, שוב אין מקום לחשוש משלוש השבועות.

יותר מכך: יש כאן קריאה אלוקית. כשהקדוש ברוך הוא שולח מלך נוכרי לומר "עלו", מי שאינו עולה מחמיץ את השעה.

שלוש הדעות האלה קיימות עד היום. עברו יותר ממאה שנה, ויש אמנם מי שעבר מדעה לדעה, אבל רוב מה שרואים היום בשיח הציבורי נובע מאותן שלוש דרכים להבין את הצהרת בלפור.

ג

פרק 3 מתוך 4 · 3 כרטיסים

🏛️ מבט על המדינה

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🏛️ מבט על המדינה · 6/13

איך מסתכלים על המדינה

✨ התמציתהיחס להצהרה נמשך ישירות ליחס למדינה: מדבר טכני ועד "יסוד כסא ה' בעולם".

שלושים שנה אחרי ההצהרה קמה המדינה. איך מתייחסים אליה? בדיוק כמו שהתייחסו להצהרה.

הדעה הקיצונית אינה רואה במדינה שום דבר חיובי. הגישה החרדית הקלאסית רואה בה דבר טכני, שעוזר אולי לקיום היהודים כאן, כמו ועד בית שמסדר את העניינים המשותפים. לא רואים בה דבר קדוש, ולא חלק מן הגאולה.

הציבור הדתי-לאומי, לעומת זאת, ראה במדינה דבר קדוש, ולא רק בעתיד אלא כבר היום. הרב הביא את לשון הרב קוק: המדינה היא באמת הדבר העליון בסולם האושר, ומדינתנו, מדינת ישראל, היא יסוד כסא ה' בעולם, שכל מגמתה שיהיה ה' אחד ושמו אחד. ואף שיש בה חשכות, צריך לדעת להוציא אור מן החושך, וזה אינו מבטל את היותה האושר היותר גדול.

הרב ציין שבנקודה הזאת חל שינוי עם השנים, ונראה אותו בהמשך.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🏛️ מבט על המדינה · 7/13

"כסא ה' הגיע"

✨ התמציתדוגמה קיצונית ממחישה עד כמה ראו בשלטון במדינה ביטוי של קדושה.

הרב הביא דוגמה קיצונית, כדי להבין עד היכן הגיעה התפיסה הזאת. בישיבה מרכזית של הציבור הדתי-לאומי נהגו להזמין את ראש הממשלה לנאום ביום ירושלים. כמעט כל ראש ממשלה הגיע, כי שם מכבדים אותו, ואיש אינו קורא קריאות בוז באמצע הנאום.

באחת השנים כיהנה בתפקיד אישה. אחד הרבנים נשאל: איך תנאם אישה בישיבה? איך זה שייך? והוא השיב: מה פתאום, לא אישה הגיעה – כסא ה' הגיע.

הדוגמה ממחישה עד כמה ראו את השלטון במדינה כביטוי של כסא ה' בעולם. מי שעומד בראש המדינה אינו נתפס כאדם פרטי, אלא כמי שיושב על הכסא הזה. הרב אמר שהנקודה הזאת עברה תהליכים רבים מאז, אבל כך נראתה התפיסה בעבר.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🏛️ מבט על המדינה · 8/13

דרך שלישית: קדושה בעתיד

✨ התמציתגישה חרדית חדשה רואה במדינה נס והכנה לגאולה, אבל לא קדושה כבר עכשיו.

יש גם גישה חרדית חדשה יותר, שמזוהה עם תנועת "קדושת ציון". היא אינה רואה במדינה דבר טכני, כמו שראו בעבר. היא אומרת: ברור שיש כאן נס אלוקי, והקדוש ברוך הוא מקרב אותנו לגאולה. אבל זה עדיין לא קדוש היום. זו הכנה.

כמו שאנו מתפללים: "וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין". הקדוש ברוך הוא מכין את כסא דוד, מכין את הזמן שבו תהיה כאן מדינה של תורה, ושבו יהיה כאן כסא ה' באמת. כרגע עוד לא הגענו לשם, אבל זה הכיוון.

לכן הגישה הזאת נמצאת באמצע. מצד אחד היא אומרת: אל תזלזל, זה לא כלום, יש כאן דבר חשוב מאוד שיש לו ערך עליון. מצד שני: צריך להשתדל שהדבר יהיה באמת תורני.

אם כן יש לפנינו שלוש גישות: מי שרואה במדינה דבר של חולין בלבד, מי שרואה בה קדושה כבר היום, ומי שרואה בה קדושה שתבוא בעתיד. והרב טען שכמעט כל שאלה ציבורית מקבלת תשובה לפי הגישה הזאת.

ד

פרק 4 מתוך 4 · 5 כרטיסים

🪖 ומה עם הגיוס?

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🪖 ומה עם הגיוס? · 9/13

למה לא מתגייסים? תלוי את מי שואלים

✨ התמציתהתשובה לשאלת הגיוס נגזרת ישירות מן הגישה למדינה.

הרב לקח את השאלה המפורסמת ביותר של היום: למה לא מתגייסים? ותשובתו: תלוי את מי שואלים. בשיעור הוצגה גם תמונה של חרדים מברכים בימי מלחמת ששת הימים, כדי להראות שהיחס אינו פשוט.

אם שואלים את הקיצונים, שרואים במדינה מעשה פסול, הם יאמרו שהגיוס הוא בגדר "ייהרג ואל יעבור". זו גישתם.

אם שואלים את מי שמעולם לא ראה בהצהרה ובמדינה דבר קדוש, אלא דבר טכני, הם יאמרו: איננו יודעים בכלל אם היה צריך להקים מדינה. כל העניין קשה לנו. יש מהם שיאמרו: אנחנו תורמים בלימוד תורה, ואנחנו שותפים בדרך שלנו. אבל הם אינם רואים בשירות ערך של קדושה, ולכן אינם רואים סיבה לעזוב את הלימוד בשבילו.

הרב הדגיש שאינו בא לשכנע איש. אבל מי שבא לדבר עם אנשים כאלה, צריך לדעת מראש מה גישתם. אם הוא יבוא לשכנע אותם בטיעונים שמניחים שהמדינה קדושה, הוא ידבר אל הקיר. הדיבור צריך להתחיל מהכרת עולמו של השני.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🪖 ומה עם הגיוס? · 10/13

מדים מול שטריימל

✨ התמציתהרב צבי יהודה ראה במדי הצבא קדושה עצמית, שעולה בעיניו אף על קדושת בגדים מסורתיים.

הגישה הדתית-לאומית, בעבר לפחות, ראתה בצבא קדושה בצורה שקשה לתאר. הרב צבי יהודה הכהן קוק ראה במדי הצבא כמעט בגדי כהונה.

הרב הביא סיפור שסופר משמו. בחור יקר, מלא יראת שמיים, בא לחתונתו לבוש מדי צבא. היו שהעירו שאין זה מתאים שהחתן יעמוד תחת החופה בירושלים במדים, כשנהוג לבוא בבגדי שבת ובגדי קודש, כמו שטריימל.

והרב צבי יהודה השיב: אומר לכם את האמת. קדושת השטריימל אינה כל כך ברורה מעיקרה. היא קדושה שבדיעבד: גאונים וצדיקים רבים חבשו אותו, ומתוך כך התקדש. כך גם שפת היידיש התקדשה מתוך השימוש בה לדברים שבקדושה. אבל קדושת מדי הצבא בישראל היא קדושה עצמית, מקורית, קדושה של מכשירי מצווה מכל הצדדים – מצוות ירושת הארץ, הקמת מדינה יהודית, הגאולה.

הרב העיר שאפשר לראות כאן עד כמה גדולה הייתה ההתייחסות: המדים נראו בעיניו קדושים יותר משטריימל. ובהמשך, אמר, נראה מה עבר על התפיסה הזאת עם השנים.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🪖 ומה עם הגיוס? · 11/13

הגישה החרדית האמצעית

✨ התמציתמי שרואה במדינה קדושה עתידית אומר: צריך להתגייס, אבל רק במסגרת שתבטיח שלא תהיה השפעה רוחנית שלילית.

והגישה השלישית, של הציבור החרדי שבאמצע, אומרת: באמת צריך להתגייס. איננו אומרים שאין צורך. אבל רק אם נמצא דרך שבה נהיה בטוחים שלא נושפע לרעה בצבא. תיצרו לנו את האפשרות הזאת, ואז נתגייס.

הרב אמר שלדעתו, ברגע שמחזיקי הגישה הזאת יהיו בטוחים שאין חשש כזה, הם יתגייסו. עקרונית, הם רואים בצבא ערך, ורוצים להשתתף. הבעיה אצלם היא החשש.

וכדי להבין את החשש הזה, צריך להכיר את ההיסטוריה של הגישה החרדית, שאינה עניין של היום. היא נבנתה במשך דורות, מתוך ניסיון מר, ושורשיה עמוקים הרבה יותר משאלת הצבא עצמה.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🪖 ומה עם הגיוס? · 12/13

לשבור את ההגה

✨ התמציתהציבור החרדי בחר בהתבדלות כדי לשמור על התורה, וויתר על הרבה בשביל זה – ולכל דרך יש מחיר.

הרב תיאר בקיצור נמרץ את הרקע. בתקופת ההשכלה, ואחר כך אחרי השואה, עם ישראל עבר מצב קשה מאוד. נוצרו שלוש דרכים. דרך אחת התחברה לכל מה שבחוץ, והובילה לרפורמה ולהתרחקות. דרך שנייה ביקשה לשלב תורה עם דרך ארץ, ללמוד מדע ולהיפתח לתרבות הכללית.

והגישה החרדית אמרה: אולי באמת ראוי לשלב, אבל אין לנו סיכוי להצליח בשילוב. אנחנו מוכרחים ללכת לקצה, "לשבור את ההגה" לצד אחד. נכון שנוותר על הרבה דברים – על לימודים, על שפה, על לבוש, על עבודה – אבל כך נשמור על חברה נבדלת, ששומרת תורה ומצוות. כך יישאר פך השמן הטהור.

מכאן מובן למה הצבא קשה להם במיוחד. הם מנסים להתרחק מכל דבר שיש בו קשר עם הציבור הכללי, למרות המחיר.

והרב הציג נתונים ממחקר על המשכיות בין הדורות. לפיהם, בציבור החרדי יותר מתשעים אחוז מן הילדים ממשיכים בדרך הוריהם, ואילו בציבור הדתי-לאומי שיעור ההמשכיות נמוך בהרבה, וחלק ניכר עובר לדרכים אחרות. הנתונים לא באו להכריע, אלא להראות שלכל דרך יש רווח ויש הפסד.

🏡 אחרי · עמוד מעוצב

🪖 ומה עם הגיוס? · 13/13

לכל דרך יש מחיר

✨ התמציתאין הכרעה פשוטה: כל דרך מרוויחה משהו ומפסידה משהו, וצריך להכיר בצדדים של כולם.

הרב סיכם: אי אפשר לומר כאן שיש הכרעה ברורה, שמישהו יכול לקבוע בוודאות. בכל צעד מרוויחים משהו ומפסידים משהו, וצריך לעשות שיקול. גם אין לנו סנהדרין שתכריע.

כל אחד יכול להכריע לעצמו, אבל צריך להכיר שיש כאן צדדים לכאן וצדדים לכאן. הגישה האחת מרוויחה שותפות, אחריות לכלל ישראל ושייכות לבניין הארץ. הגישה האחרת מרוויחה שמירה איתנה על המסורת והמשכיות בין הדורות. ולכל אחת יש מחיר.

זו המטרה של השיעור כולו: לא לבחור צד, אלא להבין שכמעט כל מחלוקת ציבורית בשאלות של מדינה וצבא נובעת מאותן שלוש דרכים להבין את מה שקרה לפני יותר ממאה שנה. מי שמבין זאת, יכול לדבר עם מי שחושב אחרת ממנו, מתוך הבנה ולא מתוך כעס.

לפני אחרי
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה